Megillah 4 (613) 162
וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ. וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי. וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף. וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-יַעֲקֹב אָבִיו, וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה; וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב, אֶת-פַּרְעֹה. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יַעֲקֹב: כַּמָּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-פַּרְעֹה, יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: מְעַט וְרָעִים, הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת-יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי, בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם. וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב, אֶת-פַּרְעֹה; וַיֵּצֵא, מִלִּפְנֵי פַרְעֹה. וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף, אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו, וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס. וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו, וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִיו--לֶחֶם, לְפִי הַטָּף. ויִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד.
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה;
וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיִּגְוַע
.
כַּאֲשֶׁר-הָיָה בֶּן-מֵאָה שָׁנִה, וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע שָׁנִים, עֵשָׂו בֹא מִצְרָיְמָה מְשֵׂעִירָ כִּי יֻּגַּד לוֹ אָחִיךָ חֹלֶה. וְעֵשָׂו עָבַד יַעֲקֹב שָׁלוֹשׁ שָׁנִים. וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיִּגְוַע. אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת-אָחִיו, עֵשָׂו שָׁב שֵׂעִירָה. וַיְהִי עֵשָׂו עוֹד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וַיִּגְוַע, בֶּן-מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנִה. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּרַגְלֵי אַבְרָהָם בַּשָּׂדֶה הַמַּכְפֵּלָה.
וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת יְהוָה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם
כַּאֲשֶׁר-הָיָה בֶּן-מֵאָה שָׁנִה, וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע שָׁנִים, עֵשָׂו בֹא מִצְרָיְמָה מְשֵׂעִירָ כִּי יֻּגַּד לוֹ אָחִיךָ חֹלֶה. וְעֵשָׂו עָבַד יַעֲקֹב שָׁלוֹשׁ שָׁנִים. וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיִּגְוַע. אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת-אָחִיו, עֵשָׂו שָׁב שֵׂעִירָה. וַיְהִי עֵשָׂו עוֹד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וַיִּגְוַע, בֶּן-מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנִה. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּרַגְלֵי אַבְרָהָם בַּשָּׂדֶה הַמַּכְפֵּלָה.
And Jacob loved Rachel. And he worked seven years for Rachel, and they were like a few days in his eyes because of his loving her. And God remembered Rachel, and God listened to her and opened her womb, and she became pregnant and gave birth to a son. And she said, God has taken away my humiliation and called his name Joseph.
And Joseph brought Jacob, his father, and stood him before Pharaoh. And Jacob blessed Pharaoh. And Pharaoh said to Jacob: "How many are the days of the years of your life?"
And Jacob said to Pharaoh, "The days of the years of my residences are a hundred and thirty years. The days of the years of my life have been few and bad, and they haven't attained the days of the years of my father's lives, in the days of their residences." And Jacob blessed Pharaoh and went out from in front of Pharaoh.
And Joseph settled his father and his brothers and gave them a possession in the land of Egypt, in the best of the land, in the land of Rameses. And Joseph supported his father and his brothers and all of his father's household, bread by the number of infants. And they were fruitful and multiplied very much. And Jacob lived in the land of Egypt seventeen years.