לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו
וְשָׁמַרְתָּ, אֶת-מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וּלְיִרְאָה אֹתוֹ.
וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל--מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ: כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו,
וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם,
לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--
וּלְדָבְקָה-בוֹ.
כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ,
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו,
כָּל-הַיָּמִים--
וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.
אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.
יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ:
כִּי תִשְׁמֹר, אֶת-מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו.
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו;
וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ--וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ
This may answer how the phrase was added, but leaves open why it was added. For understanding why, it is important to know who did it. It would seem that D/R is the author of לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, and he was a priestly editor/redactor with one major point on his agenda: the addition of instances of the word מִצְוֹת to the text. It seems that he wanted to pretend that the מִצְוֹת have a background that is deuteronomistic as well as priestly. Such is presumably the reason for the above seven occurrences of לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, in several variations, in Sefer Devarim.
We find the phrase וְלָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו occurring also in Yehoshua 22:5, and also in Melachim I, 8:58 and, in a variation, also in Melachim I, 2:3, in speeches of Yehoshua, David, and Shlomo. As an aside, finding the above phrase in a speech, makes one think twice about the historicity of the speech. Anyway, there is an intricate textual link between the phrases לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו and לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו. Of course, there were no מִצְוֹת in the original book of Devarim. And when you come to think about it, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, to walk in (all) His paths, is not a pure deuteronomistic concept. In deuteronomistic thinking, there is one Derech, one Mitzvah, where one has to go, and dare not deviate from (Devarim 13:6, 17:20).
שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ, הֵמָּה יַנְחוּנִי