The Truth That Will Win
By Rav Kook, continued:
Is Rav Kook saying, behind all the words to the contrary, that he agrees that basically the "Maskilim" are right, but because they are lacking good presentation, they are nevertheless to be considered בעלי מום גדול? Who are, in the end, the real בעלי השלילה? The original Sin is the Truth that will win.
לנבוכי הדור כ"ו, חלק ב
מושג הסבלנות הוא על פי רוב משובש. הרבה חושבים שאין ראוי להיות חזק כל כך בדעה ובנטיה, כי אם פונה גם כן מקום לכל דעה וכל נטיה, תהיה גם כן הפוכה מדעתו ונטייתו. זהו אמנם דבר טוב ואמת, אבל יש לציין ביחוד שאימתי תתן הסבלנות פרי טוב לאומה? דוקא כשתבא הסברת הפנים גם כן להנטיות ההפכיות מפני ההכרה השלמה, שכשם שיש חלקים טובים ונטיות מועילות באותם הקרובים לליבי, כן ישנן גם כן נטיות מועילות בדרכים שבהם מתגדרים אחרים הרחוקים ממחשבותי, בדעת הנכון ש״אין לך דבר שאין לו מקום״.
אבל אותה ההסברה לא תוכל באופן ההגון למעט את כח הבירור והאנרגיה של השאיפה למטרה העקרית שנתבררה לאדם בתור הוספת תיקון ובנין באומה. על כן צריך רק להשכיל שכל ההתנגדות צריכה להיות על הגרעון וההרס, אבל לא על הבנין והוספת הכח. ואז כאשר יתרומם האדם למעלה זאת, להבין בכל תנועה כללית גם הרחוקה מדרכו את הצד המחייב שלה, יכיר כי גם התנועות השוללות והמהרסות נוסדו גם כן לתכלית הטבת הבנין והחיוב, וממילא יכיר את תעודתן ויבין להטותן לחפץ התיקון והבנין.
למשל, השלילה הכפרנית היא המחלה היותר רעה והיותר מסוכנת בעולם בכלל ובעמנו בפרט. כאשר נתבונן אל מטרתה הטבעית, מפני מה היא נוסדת בחלק מן המין האנושי, וממילא גם כן בחלק מן האומה הישראלית, אז נכיר כי כאשר לכל הציורים החיוביים הלא עם האמת שיש בהם, הנה גם הדמיון עושה את שלו ומערבב בהם מושגים מטעים, וביותר כאשר יעברו דורות רבים ברפיון עבודה עיונית על שדי הדעות, הלא המושגים היותר נעלים וצחים יתעטפו במחלצותיהם הילדותיות ויתיצבו באופן פראי בלבבות. על כן מי המה המביאים את המין האנושי בכללו ואת אומתינו בפרטה לגבר חילים לזכך את המושגים הרוחניים להעמידם על טהרתם? רק אותם בעלי השלילה שאף על פי שאין בהם קנין עצמי של דעות חיוביות, אבל זה ההעדר עצמו הלא גרם להם שחסרים מהם גם כן אותם הצללים הדמיוניים שנתקבצו לבעלי החיוב. על כן הם מכאיבים את הלבבות של בעלי החיוב בלעגם ומהתלותיהם. וממילא יתעורר החפץ לדעת לעצמו, ולהשיב גם כן לאחרים בירורי דברים ממושגיו הפנימיים. ועל ידי הנטיה הזאת של חפץ גלילת החרפה, יתבררו הדברים ויתלבנו המושגים ויפוצו ענני הדמיון מאור האמת, וימצאו גם כן בעלי השלילה אחר כך מושגים חיוביים טהורים שכח האמת הגדול יכריחם להכנע לפניהם.
זאת היא תמצית הסבלנות הבאה מהקפה כללית של דעת ד׳ ואמונה שלמה בדעת נפש כי ״כל פעל ד׳ למענהו״ אז לא יתקצף האדם יותר מדאי גם כן בראותו שועלים יוצאים מבית קודש הקודשים, ולא יחרד לבבו גם כן מקול המולה של המונה של רומי העולה בשאון, כי ישכיל ויכיר להוציא מכל דבר את התועלת הרצויה. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר. גם מלאך המות מסר לו דבר שנאמר ״על כן עלמות אהבוך״, אל תקרי עלמות אלא על מותי ט. גם היותר מפסיד ומכלה גם כן נותן תועלת למי שמשכיל ערכו ותעודתו ומכשיר את עצמו ואת זולתו להשתמש בדברים היותר נראים כמסוכנים להשכיל ולהיטיב להצלחת הפרט והכלל.
אבל אותה ההסברה לא תוכל באופן ההגון למעט את כח הבירור והאנרגיה של השאיפה למטרה העקרית שנתבררה לאדם בתור הוספת תיקון ובנין באומה. על כן צריך רק להשכיל שכל ההתנגדות צריכה להיות על הגרעון וההרס, אבל לא על הבנין והוספת הכח. ואז כאשר יתרומם האדם למעלה זאת, להבין בכל תנועה כללית גם הרחוקה מדרכו את הצד המחייב שלה, יכיר כי גם התנועות השוללות והמהרסות נוסדו גם כן לתכלית הטבת הבנין והחיוב, וממילא יכיר את תעודתן ויבין להטותן לחפץ התיקון והבנין.
למשל, השלילה הכפרנית היא המחלה היותר רעה והיותר מסוכנת בעולם בכלל ובעמנו בפרט. כאשר נתבונן אל מטרתה הטבעית, מפני מה היא נוסדת בחלק מן המין האנושי, וממילא גם כן בחלק מן האומה הישראלית, אז נכיר כי כאשר לכל הציורים החיוביים הלא עם האמת שיש בהם, הנה גם הדמיון עושה את שלו ומערבב בהם מושגים מטעים, וביותר כאשר יעברו דורות רבים ברפיון עבודה עיונית על שדי הדעות, הלא המושגים היותר נעלים וצחים יתעטפו במחלצותיהם הילדותיות ויתיצבו באופן פראי בלבבות. על כן מי המה המביאים את המין האנושי בכללו ואת אומתינו בפרטה לגבר חילים לזכך את המושגים הרוחניים להעמידם על טהרתם? רק אותם בעלי השלילה שאף על פי שאין בהם קנין עצמי של דעות חיוביות, אבל זה ההעדר עצמו הלא גרם להם שחסרים מהם גם כן אותם הצללים הדמיוניים שנתקבצו לבעלי החיוב. על כן הם מכאיבים את הלבבות של בעלי החיוב בלעגם ומהתלותיהם. וממילא יתעורר החפץ לדעת לעצמו, ולהשיב גם כן לאחרים בירורי דברים ממושגיו הפנימיים. ועל ידי הנטיה הזאת של חפץ גלילת החרפה, יתבררו הדברים ויתלבנו המושגים ויפוצו ענני הדמיון מאור האמת, וימצאו גם כן בעלי השלילה אחר כך מושגים חיוביים טהורים שכח האמת הגדול יכריחם להכנע לפניהם.
זאת היא תמצית הסבלנות הבאה מהקפה כללית של דעת ד׳ ואמונה שלמה בדעת נפש כי ״כל פעל ד׳ למענהו״ אז לא יתקצף האדם יותר מדאי גם כן בראותו שועלים יוצאים מבית קודש הקודשים, ולא יחרד לבבו גם כן מקול המולה של המונה של רומי העולה בשאון, כי ישכיל ויכיר להוציא מכל דבר את התועלת הרצויה. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר. גם מלאך המות מסר לו דבר שנאמר ״על כן עלמות אהבוך״, אל תקרי עלמות אלא על מותי ט. גם היותר מפסיד ומכלה גם כן נותן תועלת למי שמשכיל ערכו ותעודתו ומכשיר את עצמו ואת זולתו להשתמש בדברים היותר נראים כמסוכנים להשכיל ולהיטיב להצלחת הפרט והכלל.
Is Rav Kook saying, behind all the words to the contrary, that he agrees that basically the "Maskilim" are right, but because they are lacking good presentation, they are nevertheless to be considered בעלי מום גדול? Who are, in the end, the real בעלי השלילה? The original Sin is the Truth that will win.